אשכנזים? ספרדים? “ישנו עם אחד“ • טור שבועי

"ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים ודתיהם שונות" 
"ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים". 
(אסתר) 
רבותינו קובעים שעל משקל דברי המן הרשע לאחשוורוש שהאומה הישראלית איננה מאוחדת אלא פזורה בין האומות, תיקנו חז"ל הקדושים את מצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים שתפקידם הוא להרבות אהבה ואחווה בין איש לרעהו. 

דיוק לשון הכתוב מעלה תובנה מעניינת ואקטואלית. המן מתלונן אצל אחשוורוש על שוני דתם של היהודים משל שאר האומות אך הוא מתבטא על דתם של היהודים בלשון רבים כאשר היה צריך לומר לכאורה שדתם שונה בלשון יחיד. 

אך נראה שהסבר הדברים הוא שדתו של העם היא אכן אחת אך מריבוי הדעות בכל נושא היא נראית כדתות מספר... 

אלא שעדיין הרגיזה את המן עובדה אחת: היהודים נשארים עם אחד על אף ריבוי הדעות שיש בתוכם. הכיצד?! 

על משקל זה תיקנו חז"ל את מצוות היום בפורים לומר הננו עם אחד על אף שיש לנו דעות שונות, השקפות שונות, סדרי עדיפויות שונים, אך יש משותף לכולנו: בני איש אחד אנחנו!

בא הדבר לידי ביטוי באהבה הגדולה שאנו מפגינים בזמן משלוח המנות ללא חשבונות אם המקבלים הם אשכנזים או ספרדים, דתיים לאומיים או חרדים. 

למגוון דעות יש יתרונות. לעתים אף מוסיף הדבר כח טעם ועניין, אך פירוד ופיזור הוא מחליש. מצער אותי כי בימים אלו ימי חודש אדר יש עדיין עיסוק במפורד ומפוזר. העיסוק במאחד זו מצוות היום!

---------------

 

בפרשת השבוע מצווה ה' על עשיית חושן המשפט וכך נאמר: "ונשא אהרון את שמות בני ישראל בחושן המשפט על ליבו בבואו אל הקודש".

כמה נפלא הקשר שבין אהרון לחושן המשפט והמשכן. קשר משולש בל ינתק.

אהרון הוא האיש שנאמר עליו "אוהב שלום ורודף שלום" שכן  זו הייתה דרכו.

דווקא הוא, בהיותו איש השלום נצטווה על נשיאת חושן המשפט שכלולים בו כל שבטי ישראל ורק בצורה זו יכול היה להיכנס אל הקודש - בנשיאת חושן המשפט על ליבו.

אנשי שלום המאחדים את עם ישראל, מאגדים את כל חלקיו, ומניחים את השלם על לוח ליבם הם אשר יכנסו אל הקודש.

הדברים אמורים לא רק על אהרון אלא על כל יהודי הרואה באחדות משימה. כי אין לבוא אל הקודש, באין שלום ואחדות.

חובתנו לשאת על לוח ליבנו את חושן המשפט - את כל חלקי העם ללא הבדלים, רק אז נהיה ראויים לתפקידנו.

שבת שלום ומבורך.

בפרשת השבוע מצווה ה' על עשיית חושן המשפט וכך נאמר: "ונשא אהרון את שמות בני ישראל בחושן המשפט על ליבו בבואו אל הקודש".

כמה נפלא הקשר שבין אהרון לחושן המשפט והמשכן. קשר משולש בל ינתק.

אהרון הוא האיש שנאמר עליו "אוהב שלום ורודף שלום" שכן  זו הייתה דרכו.

דווקא הוא, בהיותו איש השלום נצטווה על נשיאת חושן המשפט שכלולים בו כל שבטי ישראל ורק בצורה זו יכול היה להיכנס אל הקודש - בנשיאת חושן המשפט על ליבו.

אנשי שלום המאחדים את עם ישראל, מאגדים את כל חלקיו, ומניחים את השלם על לוח ליבם הם אשר יכנסו אל הקודש.

הדברים אמורים לא רק על אהרון אלא על כל יהודי הרואה באחדות משימה. כי אין לבוא אל הקודש, באין שלום ואחדות.

חובתנו לשאת על לוח ליבנו את חושן המשפט - את כל חלקי העם ללא הבדלים, רק אז נהיה ראויים לתפקידנו.

שבת שלום ומבורך.

----------

ו"ר תנועת יחד, חבר הכנסת אלי ישי בטור אישי לגולשי אתר לדעת: מסביר מדוע היה מרדכי היהודי רצוי רק לרוב אחיו ולא לכולם, לאחר שדאג לכולם לא היה רצוי אצל בני עדתו שרצו כי ידאג רק להם.

 

מגילת אסתר מסתיימת בפסוק "כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשוורוש וגדול ליהודים ורצוי לרוב אחיו דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו"

פירושים רבים נאמרו ע"י המפרשים מדוע היה מרדכי רצוי רק לרוב אחיו ולא לכולם.

לפי אחד מהפירושים הדבר נעוץ בכך שמרדכי אף שהיה משבט בנימין, לא דאג רק לבני שבטו אלא לכלל העם גם אלו שהיו משבטים אחרים כפי שרמוז דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו, וזאת, בניגוד לציפיות שהיו ממנו מצד בני שבטו.

על כן לא היה רצוי מרדכי אלא לרוב אחיו דהיינו בני שבטו.


העדתיות והדאגה למקורבים אף שמאפשרת לאדם להיות רצוי לכל אחיו - לבני עדתו. אך מאידך אין הוא רצוי אצל כלל העם.

שבת שלום ומבורך.  

Please reload